אודות

לאה ניקל נולדה באוקראינה בשנת 1918, הגיעה ארצה בהיותה בת שנתיים. גדלה בת"א, למדה אצל המורים גליקסברג, סטימצקי ושטרייכמן. להמשך לימודיה נסעה לפאריז, התגוררה ויצרה בה בין השנים 1950-1961, עשור מכריע בתולדות האמנות האירופאית שלאחר המלחמה. ניקל היתה מעורבת בחיים האמנותיים, חיי החברה והאוירה הקוסמופוליטית ששרתה במקום. משנות ה- 60 התגוררה לסירוגין בארץ, בניו-יורק, צרפת ובשליש האחרון של העשור, ברומא. בין השנים 1973 עד 1977 עבדה לאה ניקל בניו-יורק, היא גרה אז במלון צ'לסי, שהוא בית מלון וסטודיו ידוע ולו מעמד נכבד בתולדות האמנות הניו-יורקית. משם חזרה ליפו. בהמשך בנתה את ביתה עם בן-זוגה סם ליימן, במושב קדרון.

ניקל היא מהנציגים המובהקים של הדור השני של ציירי המופשט, אשר כונו גם בשם "אקספרסיוניסטים מופשטים". ציוריה מתאפיינים בצבעוניות, חיוניות וספונטניות. היסודות העיקריים ביצירתה הם הצבע והחומריות והם שיצרו את כתב ידה הייחודי. ניקל משתמשת בטכניקות רבות ומגוונות: מכחול, שפשוף, חריטה, ציור באצבעות, טפטוף וקולאז'.

ניקל היא זוכת פרס ישראל לציור לשנת 1985 וזכתה בפרסים רבים וחשובים כגון: פרס דיזינגוף מטעם עיריית ת"א, פרס גמזו מטעם מוזיאון ת"א, תואר ד"ר כבוד לפילוסופיה מטעם מכון ויצמן למדע, רחובות, מדלייה מטעם יונסקו על פועלה וכן עיטור אבירת מסדר האמנויות והספרות מטעם שר החוץ הצרפתי.

הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בגלריות ובמוזיאונים בכל רחבי הארץ ובערים הגדולות בעולם: רטרוספקטיבה במוזיאון ת"א, מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון חיפה, גלריות ומוזיאונים בפאריס, הולנד, ניו-יורק, לונדון, יפן ועוד.

יצגה את ישראל בביאנלה ביוהנסבורג דרום אפריקה, בביאנלה ה- 32 בוונציה בשנת 1964 ובבינלה בצ'ילה.

לאה ניקל נפטרה בספטמבר 2005

Share This