כלת פרס ישראל לציור לשנת 1995.

ניקל,"הציור הוא כמו מוסיקה, כמו מילים... עוד משפט בתוך השיר". ביצירתה השפיעה על ניסוחו של זרם המופשט באמנות הישראלית ומשויכת לדור השני של ציירי המופשט.ציוריה הם אוניברסאליים אך בה בעת סובייקטיביים.

דרך עבודתה הייתה משוחררת מכל התייחסות מודעת וישירה לאיזה שהוא נרטיב. היא האמינה בכוחו האינטואיטיבי של הציור וכציירת פעולה מודרניסטית אמרה ניקל: "לקחתי את הצבע ומרחתי אותו עם היד. ליד יש חלק בתוך הצבע הזה, כך גם לגוף, לעיניים ולחושים"...
ניקל: "המולדת של הצייר זה הסטודיו שלו, המקום בו הוא יוצר ומצייר".

מסלול חייה של ניקל מעיד על גמישותה הטריטוריאלית גדלה ולמדה בתל אביב, להמשך לימודיה נסעה לפריס שם חייתה ועבדה כעשור. תקופות חשובות עשתה בניו-יורק, ברומא.

לאחר פטירתה הוקמה "הקרן ע"ש לאה ניקל", המבקשת להציג את האמנית ואת יצירותיה בארץ ובעולם. ביוזמת הקרן ובמימונה יופק קטלוג רזונה לניקל. הקרן תורמת לפרויקטים למען ילדים.